'אנשים מוגנים'

"הכוונה הברורה לעיתונאים פלסטינים בעזה, יחד עם מניעת גישת עיתונאים זרים לעזה על ידי ישראל במשך למעלה מ-24 חודשים, למעט ביקורים מבוקרים על ידי צה"ל, מעידה ככל הנראה על ניסיון מכוון של ישראל להגביל את זרימת המידע פנימה והחוצה מעזה ולמנוע דיווח על השפעות הפגעותיה ומניעת סיוע הומניטרי. כיוונון התקפות נגד אנשים מוגנים כמו עיתונאים מהווה הפרה של הדין ההומניטרי הבינלאומי וגם פשע מלחמה." [UNHRO] (כמו עם צוותים רפואיים ואזרחים אחרים)

*לצפייה בפעולות הנחשבות ל'פשע מלחמה' הניתנות להעמדה לדין על פי אמנת האג, ראו בתחתית העמוד.

נכון ל-10 בנובמבר 2025, לפחות 286 עיתונאים ועובדי תקשורת נהרגו בעזה מאז אוקטובר 2023, על פי המרכז הפלסטיני לפיתוח וחופש תקשורת (MADA), כאשר רוב ההרוגים מיוחסים לפעולות צבאיות ישראליות.[מקור]
לשכת העיתונאים הפלסטינית דיווחה כי 44 מהעיתונאים נהרגו באוהלי עקירה, המדגישה קמפיין שיטתי נגד אנשי תקשורת במקלטים אזרחיים, כולל בקרבת בתי חולים ומתקני האו"ם.[מקור]
הוועדה להגנת עיתונאים (CPJ) תיעדה 210 הרוגים מעיתונאים מאז 7 באוקטובר 2023 בעוד שמשרד זכויות האדם של האו"ם דיווח על 247, המצביע על פערים משמעותיים במספרים עקב שיטות אימות שונות.[א] [ב] לוועדה להגנת עיתונאים (CPJ) קיים מאגר מידע עם שמות, ארגונים ותאריכים, כולל קישורים לפרופילים ותמונות של כל עיתונאי כשזמין ומורשה.
בנוסף למאגר זה קיימים דיווחים נוספים ממשרד הבריאות בעזה, UNOCHA ואחרים, המצביעים על למעלה מ-1,500 עובדי רפואה שנהרגו בעזה מאז אוקטובר 2023. UNOCHA מספקים דו"ח דו-שבועי עם פרטים מדויקים. ההרוגים מאושרים וכוללים עצורים, צוות MSF, 15 עובדי חירום, צוות MAP. יש לציין שכאשר ישראל מותקפת, היא חוזרת להסברים מוכרים כמו 'היו חמאס', אך לעיתים קרובות ללא ראיות תומכות, ההסברים נשמעים כתירוצים חסרי דמיון. חלקם, כמו הסבר 'מצלמת חמאס' להפצצת עיתונאים וצוות רפואי בבית חולים, לא עומדים בבחינה ביקורתית.* לדוגמה, המצלמה עם השמיכה עליה בתמונות לא הייתה במקום ביום ההפצצה.
בנוסף, נהרגו לפחות 408 עובדי סיוע הומניטרי, כולל 280 עובדי אונר"א ו-34 אנשי הצלב האדום הפלסטיני (PRCS).
מאז 7 באוקטובר 2023, יותר מ 70,000 אנשים מזוהים נהרגו בידי ישראל, כשכ-60,000 מהם אזרחים שאינם לוחמים, ועוד רבים לא מזוהים או קבורים תחת הריסות. זה רק בעזה. לצערנו, מספר ההרוגים והפצועים ממשיך לגדול מדי יום במסגרת 'הפסקת האש'. מי ייתן ואלוהים ירחם ויסלח על כל הנשמות הללו.

אילו פשעי מלחמה ניתנים להעמדה לדין?

"אחד מעקרונות היסוד של הדין ההומניטרי הבינלאומי הוא כלל ההבחנה: 'הבחנה' מחייבת את הלוחמים להבחין בכל עת בין אזרחים וחפצים אזרחיים לבין לוחמים ומטרות צבאיות*, כדי להגן על אנשים שאינם משתתפים בסכסוך."[א] ניתן לטעון שהמבצע של ישראל נגד חמאס בשנים 2023-25 היה חד צדדי למעט מספר קטן יחסית של רקטות שוגרו על ידי חמאס. זו הייתה מתקפה אווירית במשקל 100,000 טון שהרסה מעל 83% מעזה. עלות השיקום מוערכת בכ-70 מיליארד דולר, לפי הערכת נזקים וצרכים משותפת של האו"ם, האיחוד האירופי והבנק העולמי. *האזרחים אינם משתפים פעולה כמגן אנושי עם הלוחמים. [חוק]
התקפות מזוינות נגד אזרחים בלתי חמושים.
התקפות על חפצים אזרחיים (בתים, תשתיות, בתי חולים, מים, חשמל, תקשורת, כל מה שקריטי לקיומם של התושבים, גידולים, חוות)
שימוש בנשק כימי או ביולוגי, מוקשים נגד אדם ותחמושת מפוצלת, בשל הסיכון לנזק בלתי פרופורציונלי.
שיטות לחימה בלתי מפולחות כמו הפצצות אזוריות באמצעות תקיפות אוויריות וירי ארטילרי קרקעי. (כל התקפה שאינה מכוונת למטרה צבאית ספציפית, חסרת דיוק).
חוסר פרופורציונליות בין מקרי מוות צבאיים לאזרחיים (למשל, מטרה צבאית לא ברורה אך נפגעים אזרחיים רבים).
ביצוע התקפה בידיעה שתגרום לאובדן חיים אזרחיים, לפציעת אזרחים או לנזק לחפצים אזרחיים באופן מופרז ביחס ליתרון הצבאי הישיר והקונקרטי הצפוי;
פגיעה בכבוד אישי, כולל יחס משפיל או מזלזל ופריצת קברים.
עינויים או יחס בלתי אנושי (כולל כריתת איברים).
גרימת סבל חמור או פציעה קשה לגוף או לבריאות במתכוון.
הגליה או העברה בלתי חוקית של אנשים או מאסר בלתי חוקי. חוסר משפט הוגן.
לקיחת בני ערובה.
העברת אוכלוסייה אזרחית של מדינת כיבוש לשטח כבוש.
כוונון התקפות נגד מבנים דתיים, חינוכיים, צדקה, אנדרטאות היסטוריות ובתי חולים "אלא אם כן הם מהווים מטרה צבאית".
שימוש בשיטות לחימה הגורמות נזק סביבתי חמור, נרחב וארוך טווח (אקוצייד).
אלימות מינית, כולל אונס, עבדות מינית, הריון או עיקור בכפייה, הנחשבים לפשע מלחמה כחלק ממתקפה שיטתית.
שימוש במצור רעב כאמצעי לחימה על ידי מניעת מזון וחומרים חיוניים להישרדות.
רדיפות על בסיס פוליטי, גזעי או דתי בביצוע או בקשר לפשע נגד האנושות (כגון היות המותקף מוסלמי).
הכרזה שאין להעניק רחמים (הכל ימותו).
שוד או לקיחת רכוש אחר.
השמדת רכוש שאינו נדרש לצורך צבאי.
עונש קולקטיבי.
הוראת פינוי אוכלוסייה אזרחית מטעמים הקשורים לסכסוך שאינם הכרח ביטחוני או צורך צבאי דחוף (טיהור אתני).
פגיעה או תקיפה של אנשים או חפצים המעורבים במשימות סיוע הומניטריות או שמירת שלום לפי אמנת האו"ם, כל עוד אינם לוחמים.
תקיפה או הריגה של מי שנכנעו.
רעיון פשעי המלחמה מדגיש אחריות אישית, כלומר שאנשים פרטיים, כולל מפקדים צבאיים ומנהיגים פוליטיים, יכולים להיות אחראים פלילית על מעשיהם במהלך הסכסוך.